על חורפים, קיפודים ודייסה מחממת לחורף

הפילוסוף הגרמני "שופנהאואר" מספר את "משל הקיפודים". הסיפור מתחיל בקבוצת קיפודים שהיה לה צפוף מדי להיות בקרבה עד כדי כך שדקרו אחד את השני, אז החליטו להתרחק ולהימנע מהדקירות והכאב שבקרבה, וכך עשו. אושרם היה גדול, יום, יומיים, שלושה עד ש.. לפתע הגיע הסתיו ונהיה להם קר ואז החליטו לחזור ולהצטופף כדי לחמם אחד את השני. התוצאה הייתה חום ונעימות. אבל שוב' עבר יום או דקה ומתוך החום יצאו הקוצים ודקרו אחד את רעהו. שוב היו צריכים להתרחק. האגדה מספרת, שעד היום הם שם מתרחקים ומתקרבים ולא מוצאים מנוח.

החורף הגיע ואתו שלל מאפייניו: הקור הגדול, החושך המוקדם, ההתכנסות וההתעטפות, גרמי השמיים – גשמים, רעמים, ברקים ועם קצת מזל גם קשת בענן. החורף, הוא ה"אויב המסוכן" אך בד ובד "הידיד הנצחי" של חברת המערב. כמו במשל של שופנהאואר, ככל שהקיפודים יבקשו להתחמם ויתקרבו אחד אל השני, כך הם יפגעו יותר מהקוצים אחד של השני.

המשחק בין הרצון לקשר לעומת חוסר הרצון להיקשר יוצר מפגשים מזדמנים, נטולי משמעות עמוקה ואמיתית וכך האדם מפספס את פוטנציאל "המראה" של החורף. המים המחלחלים את האמת על העולם, על מצבו של האדם פנימה אל מעמקי נפשו של היחיד, נטולי פניות, מוליכים את האדם לעבר דרכו הראשונית.

הקירבה משמעותה כאב אבל נוכחותה היא התנסות. הריחוק משמעותו ביטחון אבל נוכחותו היא כלא. האדם נע בין חוויה לעיוורון, בין יצירה לזיכרון, בין הגשמה לחידלון. החום הבלתי נסבל של הקיץ לעומת הקור החודר של החורף מנווטים את חיי האדם.

החורף בספרות היהודית מציין את עונת הגשמים וגרמי השמיים האחרים: עונה בשנה, כפי המוזכר בפרשת נח: "זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא יִשְׁבֹּתוּ". ברקים: מסופר על ר' אלימלך מליז'נס, "בליז'נסק שמעו בכל שבועות, קולות וברקים של קבלת התורה כפי שהיה במעמד הר סיני". רעמים: ברכות נט, ע"א : "אמר ר' אלכסנדי אמר ר' יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומיות שבלב שנאמר והאלוקים עשה שייראו מלפניו". קשת בענן: אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ (בראשית ט יג) אבל חורף הוא גם: התחלה: " בימי חרפי" משמעו "בימי קדם" או "בתחילת חיי". כך פירש רש"י: " בימי חרפי - בימי קדמותי. עוצמה וגבורה: שופטים ה' יח', "זבלון עם חרף נפשו למות, ונפתלי על מרומי שדה". חרפה: תהילים מד' יד', "תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו".

אם נשוב למשל הקיפודים. ללכת בדרך הנכונה במשמעות דרך האמצע בין בחירתו של האדם (ובחרת בחיים) לבין זיהויו ושיוכו הביולוגי, תרבותי (והייתם לי לעם). כדי ללכת בדרך האמצע על הקיפודים היה למצוא את נקודת האיזון בין הקור לכאב, את נקודת היציבות בה האדם יוכל להתנחל וליצור בעולם. הקיפודים כאמור, לא הצליחו במשימה, והאדם?

כדי שיהיה קל להתמודד עם החורף מצרפים מתכון חורף טבעי: דייסת SUPPORT THE CENTER מצרכים:

1/4 כוס אורז מתוק (סוג מיוחד של אורז במידה ואין אפשר להחליף בכוס אורז מלא) 1/4 כוס קוואקר (שיבולת שועל) 3 מזלפיםשל תמצית SUPPORT THE CENTER

הכנה:

לבשל את האורז והקוואקר למשך כ-20 דק' להעביר לקערה להוסיף לאחר הבישול את 33 מזלפי התמצית ולהגיש חם.

ולהנות מדייסה טעימה, חמימה ומחזקת את הגוףנפש.