צבעים מרפאים

העולם שלנו באייר הוא עולם של צבעים וגוונים. צבעים בחיינו מהווים מרכיב חשוב ויומיומי. הם משפיעים ומסמנים מצבים באופן פיזי, רגשי ,מחשבתי ורוחני. צבע הוא תחושה שנוצרת במוח בעת צפייה בעצמים שמוטל עליהם (או שהם פולטים) אור. הצבעים הינם אורכי גל שונים של האור שאותם אנו קולטים באמצעות חוש הראיה. לכל צבע יש את הרטט ואורך הגל שלו. בעולם החי הצבע ממלא תפקיד חשוב: הוא מהדר את נוצותיהם של המחזרים, מצניע את הזקוקים להסוואה, בעולם הצומח הוא מושך בגוונים מסוימים ודוחה אחרים.

"צריך עיניים בשביל לראות", וככל שהאדם קשוב יותר לרטט שבתוכו ומסביבו כך גדלה יכולתו להתבונן בצבע ולהקרין צבע.

ברפואה הסינית השימוש בצבעים רב. אנו בוחנים את צבע הלשון, מתבוננים בזיו פניו של המטופל, מאבחנים את צבע הציפורניים, העור, הרקמות. אנו שואלים על צבע דם הווסת, על צבען של הפרשות: שתן, צואה, נזלת, הפרשות וגינאליות, זיעה. אנו מתבוננים בצבעי מלבושו של המטופל, בצבע נעליו, בצבע השיער (כאשר הוא צבוע – ננסה להבין את הבחירה בצבע מסוים), אביזרים ותכשיטים, איפור. במאמר זה, שאני מקדיש אותו לאנשים שמוודאים שחיי יהיו עשירים בצבעים, למשפחתי וחבריי אסקור את ההתייחסות לצבעי צמחי המרפא ברפואה הסינית ושימושם הקליני.

הסימנייה הסינית לצבע 顏色, Yan Se, נכתבת במשמעות של להתבונן בצבע הפנים של אדם ולאפיין איזה אדם "מאיר פנים" עומד לפניך? הסימנייה Yan, 顏 מתארת את זיו פניו של אדם. הסימנייה Se, 色 שמשמעותה צבע, מתארת תקווה גדולה שמעליה סכין. לראות צבעים זה להתבונן בזיו פניו המשתנה של האדם ולהבין את השוני בין צבע התקווה הגדולה, לצבע הבהלה והפחד מסכנה ואיום.

בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב נכתב בהקשר זה: "התבונן בצבעים. חקור את העיניים כדי לדעת מה התפזר או התחדש, התבונן בגוף כדבר שלם ומאוחד. תקשיב למה שזז או עומד, הרופא העליון יודע את האבחנות העדינות של חמשת הצבעים כמו שהוא מבין את ההרמוניות הזעירות של הדופק: קטן, גדול, איטי, מהיר, חלקלק ומחוספס".

צמחים צהובים מטפלים בפתולוגיות של האדמה:

בשפה הסינית הצבע הצהוב נקרא 黃huáng, ומקושר עם בתוליות וראשוניות. הקיסר הקדמון של סין, מחבר ספר הרפואה הפנימית, נקרא "הקיסר הצהוב" 黃帝 Huáng dì, גוון הזעפרן הצהוב של גלימות הנזירים הבודהיסטים נקרא "הצהוב הגדול" 大黃 da huang ומסמן את שאיפתם להגיע לשמחה פנימית, ראשונית כפי שחווה הקבצן הנודד בעיניו של בודהה. הצבע הצהוב הוא הצבע של האדמה ומאפשר השתרשות ויציבות.

黃栢 huáng bǎi, אורן צהוב. צמח מר, מנקה חום ומייבש לחות מהמחמם התחתון.

黃蓮 huáng lián, לוטוס צהוב. צמח מר, מנקה חום ומייבש לחות מהמחמם האמצעי.

黃苓 huáng qín, פקעת צהובה. צמח מר, מנקה חום ומייבש לחות מהמחמם העליון.

הטחול והקיבה אחראים על עיכול המזון והנוזלים והמרתם לצ'י. כאשר צ'י הטחול נפגע, תוצאה של פתוגן חיצוני, תזונה חמה (מזון מהיר, מטוגן, צבעי מאכל, חומרים משמרים) תצטבר ליחה ולחות שתפריע לתנועת הצ'י המקורי לנוע במסלולים. התסמינים יהיו הפרשות וגינליות, שילשול, נפיחות בטנית, הקאות, גוש בחזה, בצקות. שלושת צמחים אלו ינקו את החום וייבשו את הלחות ובכך יקלו על פעולות העיכול והשינוע של הצ'י בגוף.

黃精 huáng jīng, תמצית צהובה. צמח מתוק, מחזק צ'י, מעצים את ה-YIN מלחלח את הריאות והכליות ומשמר את התמצית.

熟地黄 shú dì huáng, אדמה צהובה מבושלת. צמח מתוק, מזין Yin, משמר את התמצית, תומך ומזין את הדם.

יסוד האדמה הוא המקור של הצ'י, דם ונוזלים מרגע הולדתו של אדם. שרשרת של מיצויים וסינונים יוצרת תמציות של חומרי גוף. כאשר פעילות זו נפגעת, תוצאת מחלה כרונית (מחלות מכלות \ Xiao Ke), התוצאה תהיה ריקון תמציות הגוף החיוניות. חולשה, תסמיני יובש בעור ובריריות, דיכאון, חוסר תאבון, אי פריון והפרעות התפתחות. צמחים מתוקים אלו, כטעם האדמה יהיו יעילים בהעצמת פעילות ההפרדה והיצור של הצ'י, הדם והנוזלים ובשמירה על התמצית המולדת.

大黄 dà huáng, הצהוב הגדול. צמר מר, מוריד מטה, מנקז ומשלשל.

יסוד האדמה משמש כמטבח גדול המעבד, מייצר ומשנע ללא הפסקה. פעילות זו כרוכה בחום וכמאמר האמרה "מי שאינו אוהב חום, שלא יכנס למטבח". כאשר חום מצטבר במערכת התוצאה תהיה חלחול של חום לתמציות הגוף לצ'י, לדם ולנוזלים. התסמינים יהיו עצירות, סימני יובש, חסימה בתנועת הצ'י והדם, גרד, פריחות ופצעים בעור. צמח זה יעיל בניקוז החום העודף מן הגוף.

צמחים לבנים מטפלים בפתולוגיות של המתכת:

בשפה הסינית הצבע הלבן נקרא 白bái, זהו הצבע של השלג, זהו גם הצבע של ההלוויות, בניגוד למערב שזהו הצבע של החתונות, במזרח הצבע הלבן מסמן פרידה, סיום, מוות. הצבע הלבן מסמן גם יהירות האופיינית לחוסר איזון ביסוד המתכת אך גם פשטות המאפיינת איזון של יסוד זה. הסינים אומרים על אדם שיש לו גוון פנים לבן בריא שיש לו שיש לו מחשבות עמוקות, גבולות, סדר ואופי של אציל או איש ממשל.

צמחים: 白果 bái guǒǒ, פרי לבן, צמח מתוק ומר, מכווץ ומונע דליפות, מרגיע נפש. משמר את הריאות. ומפסיק צפצופים.

白茅根 bái máo gēn, שורש עשב לבן. צמח מתוק, מניע דם ומפסיק דימום. מקרר דם ומנקה חום מהריאות והקיבה.

הריאות והמעי הגס אחראים על שחרור הפסולת מן הגוף. כאיברים של תנועת המתכת הם שומרים על הגוף מפני בזבוז והתרוקנות מסוכנת. המעי הגס נקרא גם: האיבר של התחנה האחרונה, מחליט מה נשאר ומה יוצא. האקלים היבש של המתכת משמר את התמציות ומונע דליפות. צמחים אלו יפסיקו את בריחת התמצית החיונית מן הגוף ויהיו בשימוש במצבים של איבוד דם כרוני, הזעה מוגברת, שיתון יתר, צפצופי נשימה. כל אלו יחלישו את התמצית ויפגעו באדם.

白豆蔻 bái dòu kòu, הל לבן. צמח חריף ארומטי, מסלק ליחה, מניע צ'י ויעיל בטיפול במחלות חום.

白芥子 bái jiè zǐ, זרע חרדל לבן. צמח חריף, מפסיק שיעול ומנקז לחות קור. מחמם את הריאות, מניע צ'י, ופותח את המסלולים המחברים.

白芷 bái zhǐ, אנג'ליקה לבנה. צמח חריף, מיזע ומשחרר חיצון. פותח את מעברי האף ויעיל ביבוש וניקוז מוגלה, במצבים ראשונים של פצעי עור מפרישים.

蔥白 cōng bái, בצל לבן. צמח חריף, משחרר חיצון ומיזע, מסלק רעילות מהעור ופותח את מעברי האף.

יסוד המתכת עוסק בסדר וגבולות ומקושר אל העור (הריאה השלישית) והחיצון. כאשר זרימת הצ'י המגן חלשה, כאשר האקלים החיצוני מאיים נראה ניסיונות של חדירת גורמים מזיקים אל הגוף נפש. בסין כינו אותם לתקופות שדים, מזיקים, רוחות וכיום מקובל לקרוא להם השפעות אקלימיות אם כי השפעות אלו יכולות להיות מגוונות ולכלול בתוכן, וירוסים, חיידקים, אווירה עוינת, מילה רעה, מצבי עקה ועוד. צמחים אלו יעילים בגירוש אותם מזיקים בין היו אלה שדים ורוחות ובין וירוסים. הם ייגרמו להזעה, יפסיקו את הצ'י המורד של הריאות ויסדירו תנועת הצ'י, ינקו את העור ויפתחו את מעברי האף – הפתח החיצוני של הריאות.

צמחים אדומים מטפלים בפתולוגיות של האש: בשפה הסינית הצבע האדום מקושר עם הצלחה והגשמה והמילה הנפוצה ביותר לתאר אותו היא 紅hóng, מילה נוספת המתארת את הצבע האדום במשמעות של נאמנות ומסירות היא 丹dān, הצבע האדום של הצינובר. ומילה נוספת שמתארת צבע אדום רך יותר המסמלת עירום או ריקנות היא 赤chì.

האדום זהו הצבע של יסוד האש הקשור לתקווה ולמימוש היעוד של האדם. הוא מקושר עם הדרום, הכיוון בו האדם מקבל כוח ותקווה. הצבע האדום הוא גם צבעה של המפלגה הקומוניסטית בסין שניצלה אותו למטרותיה הלאומיות.

丹蔘 dān shēn, שורש אדום. צמח מר, מניע דם תקוע, מקרר דם, מזין את הדם, מרגיע נפש, מנקה חום ומטפל באי שקט ונרגנות. 丹砂dān shāā, צינובר, חול אדום. מתוק, רעיל, מרגיע נפש ומנקה חום, מסלק ליחה מהפתחים ומהלב. 牡丹皮 mǔ dān píí, קליפת שורש האדמונית, צמח חריף ומר, מנקה חום ומקרר דם, מרגיע אי שקט ונירגנות, מוריד חום שעולה מהכבד, מניע דם ומפחית נפיחויות. 紅花 hóng huāā, פרח אדום. צמח חריף, מניע דם, פותח חסימות ומאלחש כאב, משחרר תקיעות במחזור הווסת. 紅藤 Hóng Téngg, יין אדום. מר, מנקה חום ורעילות, מניע דם, מנקז נפיחויות ומאלחש כאב. 赤芍 chì sháoo, אדמונית אדומה, צמח מר וחמוץ, מניע דם, מקרר דם, מאלחש כאב, ומנקה אש מהכבד.

יסוד האש מקושר עם חום ועם הדם. חום הוא מרכיב חיוני לבריאות האדם, אך כאשר הוא יוצא מאיזון הוא יכול לשרוף ולכלות. הסינים אומרים על חום כזה: "שהוא מקצר את החיים".

צמחים אדומים ינקו חום וכך יאפשרו עשייה מתונה ונכונה. יסוד האש שולט בדם. הדם ברפואה הסינית הוא לא רק נוזל, אלא גם האפשרות לחומר, למבנה, לצורה. הוא מאפשר לחיים להיבנות ולהתגשם מעצם היותו גשמי. צמחים אדומים יזינו ויחזקו את הדם ובכך יאפשרו התפתחות ויצירה.

הדם הוא משכן ה-Shen, בית לנשמה. כאשר הדם חסר, כאשר הוא תקוע, או כאשר יש חום בדם, האדם יצא מאיזון, רגשותיו והתנהגותו יופרעו. צמחים אדומים יטפלו במצבים בהם התודעה אינה שקטה והנפש מופרעת וכך ישיבו את האדם לאיזון ולתפקוד.

צמחים ירוקים כחלחלים מטפלים בפתולוגיות של העץ:

בשפה הסינית הצבע הירוק כחלחל נקרא 青qīng ומקושר עם השמיים, האביב, הנעורים, הפריצה מעלה והרפואה. זהו צבע שמאפשר תנועה והתחדשות. זהו גם הצבע המבטא כעס ותסכול הרגש, שבמינון הנכון, מניע את האדם לפעול בנחישות ובמהירות (מדג במים לציפור בשמיים). יסוד העץ מקבל את הצבע הירוק כביטוי לפריצה החוצה מן הקור של החורף. הוא מסמל את המזרח, הזריחה, הבוקר (בוקר מלשון בקרה – היכולת להבדיל) והתנועה ההרמונית.

• 青皮 qīng pí, קליפה כחולה ירוקה. צמח חריף וחמוץ. מניע צ'י הכבד, טוב במצבי היתקעות מזון, מייבש לחות, מסלק ליחה. Zhang Jing Yue כותב עליו: "טעמו החמוץ מזין את הכבד. הוא מטפל בכאב שמתחת לצלעות, ומפייס כעס תקוע". Yuan Su כותב עליו: "הוא נכנס לשכבות ה-Jue Yin וה-Shao Yang ומטפל במחלות של הכבד וכיס המרה. Li Dong Yuan כתב עליו "זהו הצמח שנכנס אל תעלת הכבד".

• 毛冬青 máo dōng qīng, שיער חורף ירוק, צמח מר, חריף ומכווץ. מניע דם, פותח חסימות, מנקה חום ורעילות.

יסוד העץ קשור לתנועה וצמיחה. הוא אחראי לזרימה החופשית של הצ'י במסלולים. כעס, תסכול, מצבי עקה (Stress) ימנעו מצ'י הכבד לזרום כיאות והתוצאה תהיה חסימה המתבטאת בכאב. כאב עמום מאפיין חסימה של צ'י וכאב חד מאפיין חסימה של דם. צמחים ירוקים יניעו את הצ'י ויפתחו חסימות בצ'י ובדם.

• 青蒿 qīng hāo, לענה כחולה ירוקה. צמח מר, מנקה חום קיץ, מנקה חום מחסר, מקרר דם ומפסיק דימום, מטפל במלאריה. Zhang Jing Yue כותב עליו: הוא מטפל במחלות ברמת הדם של הכבד, הכליות והמחמם המשולש". Li Shi Zhen כתב עליו: "הוא מטפל במלאריה ובצמרמורות" ו-"מכיוון שהוא מקבל את האנרגיה שלו מהעץ ומהאביב, הוא מטפל במחלות ברמת הדם של ה-Jue Yin וה-Shao Yang, הכבד וכיס המרה.

• 青黛 qīng dài, גוון גבה כחול ירוק כהה. צמח מלוח, מנקה חום ורעילות. מקרר את הדם ומפסיק דימום פנימי, מנקז אש מהכבד. מטפל ברוח פנימית ובפירכוסי ילדים. טוב למצבי נפיחות בגרון וחום בריאות.

• 萬年青 wàn nián qīng, עשרת אלפים שנים ירוקות. צמח מר ומתקתק. מנקה חום ורעילות, מקרר דם ומפסיק דימום.

• 大青葉 dà qīng yè, עלה ירוק גדול. צמח מר, מלוח. מנקה חום ורעילות, מקרר דם.

יסוד העץ מקושר עם תחרות. כל עץ מבקש להגיע מעלה כדי להשיג את אור השמש ולהשריש שורשים באדמה כדי לספוג חומרי הזנה. המאבק הזה יוצר כעס וחום. כיס המרה הוא האיבר "החם ביותר" והאלים ביותר, כשם שחום האביב, המגיע מן החורף יהיה Yang יותר מאשר חום הקיץ הממשיך את האביב. החום עולה מעלה אל המחמם העליון, בית החזה, העיניים והראש. צמחים ירוקים ינקו את החום העודף, יטפלו ברעילות שהוא יוצר, ישקיטו רוח פנימית ויפסיקו דימום תוצאה של חום פנימי.

צמחים שחורים מטפלים בפתולוגיות של המים:

בשפה הסינית הצבע השחור נקרא 黑hēi או 烏wū ומשקף את הצבע החשוך של מצולות הים, היכן שאור השמש לא מגיע. זהו הצבע של החורף של החומרים והזרעים הנמצאים בתוך האדמה. הצבע השחור הוא הצבע של יסוד המים ומסמן זרימה לתוך עומק של משהו, שימור, נצחיות וידע. אדם בריא בעל גוון פנים שחור נקרא בסין: "זה שצבעו שחור ברזל" ומשמעותו אדם בעל שפע אנרגיה ואון מיני.

• 黑芝麻 hēi zhī má, זרע שומשום שחור. צמח מתוק, מחזק Yin ומעצים את הכליות והכבד. מזין דם ומלחלח את המעיים. • 何首烏 hé shǒu wūū, אדון חה' שחור השיער. צמח מתוק מר ומכווץ. מחזק דם. תומך בכליות ובכבד ומשמר את התמצית. בשימוש, כאשר השיער מאפיר או נושר מוקדם. מלחלח את המעיים. • 烏梅 wū méii, שזיף שחור, צמח חמוץ ומכווץ. מונע דליפות ומעגן. מפסיק שלשול ומייצר נוזלים.

יסוד המים מקושר עם האנרגיה הטרום לידתית. אותה תמצית שירש האדם מן הוריו ואבותיו. הכליות אחראיות על צמיחה, התפתחות, פריון. צמחים שחורים מזינים את הכליות ואת התמצית, מלחלחים את הרקמות ותומכים ומזינים את הרחם, העצמות והשיער. התמצית חיונית לאדם כמו שהשורש חיוני לצומח. צמחים שחורים ימנו מהתמצית לדלוף ויעגנו את הצ'י על מנת למנוע בזבוז וחסר.

• 製草烏 zhì cǎo wū, שחור מעובד מסצ'ואן. צמח חריף ומר, מחמם פנים ומגרש קור. מסלק לחות ומאלחש כאב. • 烏藥 wū yàoo, תרופה שחורה, צמח חריף, מחמם את הכליות, מפזר קור פנימי, מניע צ'י ומאלחש כאב.

יסוד המים הוא שורש ה-Yin וה-Yang, החומר והאנרגיה, הקור והחום. ככזה, צמחים שחורים יחממו את "שער האש" על מנת שיוכל להעלות צ'י טהור וראשוני מעלה אל המחמם העליון ובכך לאפשר איחוד בין תמציות טהורות טרום לידתיות וכאלה שהופקו לאחר לידת האדם מתזונת הדגנים, הנוזלים ומהנשימה.