איך נולדת מרקחת? כמו השיר

זה מתחיל מבפנים

מרעיון, צורך, דמיון, חלום, מפגש.

ומתגלגל החוצה

בדרך להגשמה, עוצרים, בוחנים, חושבים, שוב ושוב ועוד פעם

מה המטרה והתכלית? האם היא מיועדת לתמיכה או פיזור? האם מלאכת הרכבתה תהיה בהשריה, בבישול, במרתח? כמו כל יצירה, האם ישנה הרמוניה בין מרכיביה? בין הטעמים, הצבעים, הריחות? ובהמשך, מלקטים, בוחרים, ממיינים, מבשלים, מי ראשון ומי אחרון, מי עליון ומי תחתון, מי בשפע ומי בקמצוץ, מי הקיסר ומי השליח.

ולסיום

אורזים ומברכים. ויש הטוענים - שהסוד הוא בברכה.

ומחבר "אורחות צדיקים הכותב על מידתיות ואיזון, משלים:

"יש מידה שצריך להשתמש בה ברוב המקומות, ויש מידה שצריך להשתמש בה מעט. ויש דומה לעושה תבשיל, וצריך ירק ובשר ומים ומלח ופלפלים, וכל אלו המינים צריך לקח מכל אחד כשעור: מזה מעט ומזה הרבה. אם ימעט הבשר - יהיה רזה, אם ירבה מלח - לא יהיה נאכל מחמת מלחו. וכן כולם, אם ימעט במה שצריך הרבה וירבה במה שצריך מעט, יהא המאכל מקולקל. אבל הבקיא, אשר ייקח מכל אחד משקל הראוי, אז יהא המאכל ערב ומתוק לאוכליו"[1].

[1] מתוך "אורחות צדיקים", מחבר לא נודע, חי במאה ה-14/15