על פליאה
פליאה
באמת?!? אני אומרת בפליאה לשמע דבריה על כך שהתינוק המתוק שלה התחיל לישון בנחת והפסיק לפלוט בלי סוף. - את נשמעת כאילו את לא מאמינה, מופתעת שזה הצליח. - לא, לא מופתעת. זה פשוט לא מובן מאליו, שנוצר שינוי, שסבל הופך לשלווה. - ושאת עשית את זה, שהצלחת. היא מוסיפה - אני?? מה פתאום אני. הדבר היחיד שאני זה מתרגשת כל פעם מחדש שמישהו סובל פחות. אספר לך משהו שאת לא יודעת עלי. אני מאד אוהבת צמחים. למצות, להריח, לזרוע, לטעת. ובכל פעם מחדש אני מתפלאהּ שזה מצליח. - למה מתפלאה? היא שואלת - ניסית פעם לפתוח זרע? לראות מה יש בתוכו? -לא שאני זוכרת... מה יש בו? אספר לך סיפור מהמיתולוגיה ההודית* ----------------- לעת ערב ישבו אב ובנו תחת העץ ואכלו פירות להנאתם - חצה את הפרי לשניים, בני היקר. - הרי לך, חציתי אותו לשניים - מה אתה מוצא שם? - אין ספור זרעים זעירים. - אז קח אחד מן הזרעים וחצה אותו לשניים - חציתי את הזרע. - מה אתה מוצא שם? - ובכן... כלום, שום דבר. -הכיצד, בני היקר? עץ גדול כל כך לא ייתכן שמקורו בכלום. אף על פי שאינך יכול לראות בעיניך את אותו דבר דק שבתוך הזרע המייצר צורה כה אדירה, אף על פי כן הוא נוכח. זהו הכוח, זוהי הרוח הבלתי נראית, השוכנת בכל והיא כל הדברים.
האמן בה, כי זו הרוח השוכנת בשורש כל הדברים וזוהי גם אומנותך בני. ------------- סדר זרעים, הוא הראשון שבין סדרי משנה. התלמוד מבדיל בין התארים המתאימים לסדרים השונים במשנה ע"פ הפסוק: "והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת, יראת ה' היא אוצרו" (ישעיהו לג, ו). אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות" (שבת לא ע"א). למה אמונה היא סדר זרעים? הזורע.ת, מאמין.ה באמונה שלמה כי הזרע באדמה יקבל מהאדמה והשמיים את צרכיו, כל אחד מיסודות הטבע יעניק מטובו לשם פיתוח הזרע ושגשוגו בדמותו ובצביונו. לו הוטל ספק בשיתוף פעולה זה של הטבע, כי אז החורש.ת לא היה חורש.ת, והזורע.ת לא היה זורע.ת. הביטוי לאמונה הוא הזריעה. איסוף התבואות הוא האישור לאמיתות האמונה, ההגשמה. --------------
- חודש שבט עכשיו, את בטח בשיא השמחה והעשייה, נוטעת שותלת... היא אומרת אחרי שתיקה מהורהרת.
- ובכן... שמחה כן, עשייה פחות. ט"ו בשבט בעבר, לא היה חג הנטיעות אלא מועד תחילת הבשלת הפירות. המועד בו החקלאי עסוק באי התערבות בשיא אמונתו. בעת הבשלת הפירות החקלאי נדרש להאמין באמונה שלמה כי שערי שמיים יפתחו, יירדו גשמי ברכה, הקור יהיה סביר, השמש תבצבץ לעיתים וכל יסודות הטבע ייענו לעומתו. בדומה לפרקי הזמן שבין מפגש טיפול אחד למשנהו.
הטיפול על ביטוייו הרבים - מתן הצמחים, המחט, המגע, המילה, משול לזריעת זרע באדמה.
המפגש הטיפולי מתקיים באמונה שלמה כי כך הדברים צריכים להיעשות, הנקודה, הצמח, המילה. אולם ההטבה והריפוי הינם בבחינת התגלות, הם וודאי אינם יכולים להיות מובנים מאליהם.
