התחדשות המרפא

שנה חדשה בפתח

נפתחת בראש חודש תשרי

משנה אחת ופרשנות אחת: המשנה במסכת קידושין אומרת: "טוב שברופאים - לגיהנום. והכשר שבטבחים - שותפו של עמלק" וישנם המון פרשנויות המזהירות את הרופא מאבחנה לא נכונה, טיפול שגוי, הבטחות שווא, בטחון יתר וכו'. אבל הפרשנות שאני הכי אוהב היא פרשנות חסידית המבוססת על אמירתו של "האש קודש" הרבי קלונימוס קלמיש שפירא האדמור מפיאסצנא,

הרב המיוחד הזה, שנרצח עם קהילתו בגטו ורשה כתב: "רבי שאינו מוכן לילך לגיהינום כדי להציל חסיד שלו מרדת שחת אינו רבי כלל". בכך סימן הרב הגדול הזה גם את תפקידו של המטפל הטוב והוא להיות מסוגל להיכנס אל נפשו של אדם, להבין ולהכיר במציאות חייו של המטופל, וכך מתוך התבוננות בגיהינום החולי והחסר לבקש וליצור את הטיפול הנכון המרפא והמבריא.

הטוב ברופאים לדידו, הוא לא זה שדינו לגיהינום אלא זה שיכול להיכנס, להבין את גיהינום החולי והסבל של מטופליו ולטפל נכון.

המטופל, מגיע אל המטפל אחוז בסיפורו שלו. לדידו יש מיני סיבות של התרחשויות שהיו בעבר, אשר לא מאפשרות לו להיות בנוכחות, לחוות את טוב הבריאה ולאפשר בריאות טובה לעצמו.

ראש חודש, מביא עימו את האפשרות להתחדשות. והיה שיבוא עלינו ראש חודש מלשון ראש חָדַש, התחדשות מלאה של תודעת החיים.

במעשה בשבעת קבצנים, ממעשיותיו של רבי נחמן מסופר על קבצן עיוור וזקן אשר האריך ימים "ולי אמר הנשר: אתה בוא איתי. כי אתה כמותי. כי אתה זקן מאד ועדיין אתה יניק (מלשון ינוקא) ועדיין לא התחלת לחיות כלל ואף על פי כן אתה זקן מאד." מחד זקן מאד ומאידך לא החל את חייו, כיצד זה אפשר? מספרת המעשייה על התחדשות המחשבה, על חוויית הבריאה והקיום כחוויה של תינוק תם מחד, ככזה שאינו נתון לכבלי התרחשויות העבר,

ומאידך כזקן- כזה אשר קנה חכמה בעמל ובלמידה מניסיון חיייו.

בטיפול, נדרש המרפא הטוב ללכת כברת דרך אל תוך נבכי נשמתו של המטופל המבקש התחדשות בחייו.

מי יתן ותהא זו שנת התחדשות דעת ולב, בריאות ויצירה, אהבה ופיריון,

לכן, לכם ולכל יושבי הארץ ותבל

אייר