נדידת הטאואיסטים או Xiao Yao San והמודעות החופשית
השם שניתן לאבקת הצמחים Xiao yao san הוא מסקרן מאוד וקשור למהלך הנדידה החופשית של אנשי הטאו שהיו כה גאים בעצמם על החיים בהרמוניה עם תנועת הטבע . ישנו ביטוי מודרני האומר "ללכת עם הזרם" שנובע מהפירוש של הפילוסופיה הטאואיסטית במערב לספר הדרך והתמימות Tao Te Ching .ספר זה מבטא את חובת האדם ללכת ללא התנגשות עם מה שקרוי הטבע או הסביבה החיצונית. בספר יש מס' השוואות בין האדם הטבעי לזרימת המים כשהמסר העיקרי שמנסה לאו טצ'ה (המחבר-Lao Tzu) להעביר הוא שהמים הם אלמנט חיובי, הם זורמים ללא מאמץ או תחרות, הם נכנסים למקומות שאנשים בדרך כלל נמנעים מלהיכנס אליהם (המים זורמים עמוק פנימה ואדם לא מתבונן מספיק בתוך פנימיותו). פילוסוף טאואיסטי נוסף שכנראה חי בערך 300 שנה לפני ספירת הנוצרים נקרא צואנג טצ'ה- chung tzu. כ-600 שנה לאחר פרסום ספרו שנקרא על שמו המחשבה הטאואיסטית הפכה לכוח עיקרי בחברה הסינית. רעיונותיו השפיעו על רופאי הצמחים הסינים שרבים מהם היו טאואיסטים וחיפשו דרך האלכימיה חיי נצח. כדי להשיג מטרה זו הם השתמשו בדרכים רבות בהן: סוגי מדיטציות, תרגילי צ'י גונג ושימוש במרקחות צמחים שונות ומשונות. הפרק הראשון בספרו של צואנג טצ'ה נקרא: xiao yao. הוא תורגם כ-"מתהלך חופשי וללא גבול". הפירוש העתיק של הסימנייה Xiao-משמעותו חופשי וללא התנגדות. הפירוש העתיק של הסימנייה Yao-משמעותו מרחק. המשמעות המשותפת לכן היא-לצעוד למרחק רב ללא התנגדות.
הפרק מעודד את הקורא להיות חופשי מכל נוקשות מחשבתית ורעיונית. טאואיסט נוסף בשם לי'ה טצ'ה- lieh tzu כותב בהקשר הזה: "הטאואיסט הרציונאלי נשאר ללא עצמו (תומך ועוזר לאחרים אבל מודאג לגבי התגמול או הפרס שיקבל, אם בכלל?, והוא מוסיף בהקשר הזה שנתינה ללא גבולות וחופשית עדיפה על ציפייה ואמונה לקבלת דברים בתמורה). הטאואיסט הפחדן נשאר חסר ערך והטאואיסט המואר יעדיף להישאר חסר שם"-חופשי, ללא תיוג-כאשר כל האפשרויות פתוחות בפניו. נשלים את הפאזל במילותיו של זי דון- zhi dun, פילוסוף מהמאה השלישית שכותב על הביטוי XIAO YAO: "התהלכות חופשית ובקלות מקבילה לנפש המושלמת. כאשר צ'ואנג טצ'ה מדבר על הטאו הגדול הוא מספר על ציפור ה-peng (ציפור עתיקה שהופכת לדרקון) ועל השלו. מכיוון שחיי ציפור ה-peng הם ללא חסימות היא חופשית מכל גבולות הממלכה החיצונית לגופה. השלו לעומת זאת מכיוון שהוא חי קרוב ובז למרוחק הוא מוגבל וחסום בנפשו".
המקור וההרכב: הפורמולה פורסמה לראשונה בזמן שושלת song בספר הצמחים: Tai Ping Hui Min He Ji Ju Fang שנכתב ע"י משרדו של He Ji Ju שהיה הממונה על הפיקוח והיצור של צמחי המרפא באותה התקופה (1136-1141). המשמעות של שם הספר היא "מרקחות המיועדות לתת שלוה ורוגע לאנשי המשרד".
Xiao Yao San soothe Liver Qi, strengthen Spleen, Nourish the blood
האינדיקציות לפורמולה הן: תקיעה של צ'י הכבד יחד עם חסר דם שגורם לכאבים בהיפוכונדריום, כאבי ראש, תחושת ורטיגו (איבוד שליטה במרחב), תסמונת קדם וסתית, כאב ונפיחות בשדיים, טעם מר בפה, פה וגרון יבשים, עייפות, חוסר תיאבון, נפיחות בטנית לאחר הארוחה. הנוסחא קלאסית בטיפול בנשים מודרניות שעובדות בלחץ והרבה ואוכלות מזון מעובד ומעט.
אינדיקציה עתיקה אומרת שצריך לתת את הנוסחא לנשים החולמות בלילה חלומות מטרידים. לשון-חיוורת וסגלגלה (בצדדים) דופק-מיתרי ודק הנוסחא הקלאסית מיועדת "להחליק" כבד נוקשה מידי או כפי שאמרו לי מוריי -"לפייס את הכבד", ולהזין קיבה וטחול חלשים יחד עם תמיכה בדם. כאשר בני האדם "נתקלים בקירות" במהלך חייהם, הן במישור הפיסי והן במישור ההתנהגותי, הרגשי והמנטאלי/רוחני, כאשר צ'י ודם לא זורמים בצורה חלקה או כאשר האדם לא קורא את תמונת המציאות השלמה אלא נתקע בפרטים הקטנים, אזי זוהי נוסחא מתקנת. הדם הוא האפשרות למבנה, לצורה לחומר, הוא מאפשר לחיים להתממש ולהתמקם במרחב ובזמן. כאשר אדם חש אי שקט, עצבנות, חרדה, חוסר מנוחה או אי יכולת לזרום ניתן להשתמש בנוסחא זו. הצ'י הוא הכוח התנועתי. הוא מאפשר לאדם להתגבר על מכשולים, לקבל את עצמו ולראות את עצמו כחלק ממערך אנרגטי שלם. הנוסחא "מכוונת את התנועה" ועוזרת לאדם לזרום ולהיות רגיש, אינדיבידואל אבל חלק מסביבה, קרוב לעצמו ולאחרים. ישנו סיפור קצר בספרו של צ'ואנג טצ'ה: "צ'ואנג טצ'ה חלם שהוא פרפר ,כמה טוב היה לו מרחף חופשי להנאותיו. הוא לא ידע שהוא צ'ואנג טצ'ה. לפתע ניעור משנתו ומצא עצמו שוב צ'ואנג טצ'ה. הוא לא ידע- האם צ'ואנג טצ'ה חלם שהוא פרפר או הפרפר חלם שהוא צ'ואנג טצ'ה" צ'ואנג טצ'ה אומר-כולנו חולמים, בחלום הייתה ודאות ודווקא ההתעוררות גרמה לחוסר ודאות ולפקפוק בידיעה. צ'ואנג טצ'ה מסכם את סיפורו בכך שברור לו שצריכה להיות הפרדה בינו לבין הפרפר אבל אין הוא בטוח בכך. ההפרדה היא השינוי שעוברים הדברים. צ'ואנג טצ'ה מציע לנסות להבין ולקבל מצב של שינוי מתמיד. הפרפר מסמל את האני הפנימי של צ'ואנג טצ'ה ואת תודעתו הטאואיסטית. כתב על זה פילוסוף טאואיסטי משושלת song בשם zhang san feng (960-1279 : "יש לתפוס את החלום בזמן החלימה, להיזהר מהחושך בחשכה. מהרגע שראיתי את פני הנערה, ראיתי בשמחה את גן עדן מול עיני". (הפירוש למשפט הוא שכאשר ה-HUN, הנפש הספירטואלית של הכבד אינה מאוזנת-החלום לא יפורש בזמן החלימה ואדם יתעורר עם מסר מדאיג/ מפחיד/ מאיים אותו הוא צריך לברר בבוקר. כאשר ה-HUN מאוזנת החלום והפירוש מתבררים בזמן החלימה והאדם מתעורר לבוקר רגוע ושלו) על זה נאמר ב-nei Jing: "בתקופת האביב-השמיים והארץ נולדים וכל היצורים החיים צומחים ומתפתחים. צריך לקום מוקדם בבוקר, להסתובב בטבע שבחוץ, לשחרר את השיער ולהרגיע את הגוף. אם נעשה זאת בצורה חלקה ומשוחררת, נבין את הדברים כהוויתם וצ'י הכבד יזרום בחופשיות". סיפור נוסף של צ'ואנג טצ'ה הממחיש את מצבו של האדם הנוטל את המרשם: "פעם היה אדם שפחד מצילו ותיעב את עקבות רגליו. כדי להיפטר מהם רץ. ככל שהחיש את פעמיו, רבו טביעות רגליו. ככל שהגביר את מהירותו, היה צלו הולך לצדו. הוא חשב לעצמו שהוא עדיין איטי מדי, על כן מבלי שיפוש אף לרגע, רץ במהירות רבה עד שאזלו כוחותיו ומת. הוא לא הבין שלו היה עומד בצל – היה צלו נעלם. ולו היה עוצר במקומו, לא היה מותיר עקבות. איזו טיפשות!" "הצל שלי ואני" שר פוליקר. לכל אחד מאתנו אומר צ'ואנג טצ'ה יש צל שהולך אתו. פחדים ומחשבות טורדניות, מקומות ושבילים בהם אנו חוששים לפסוע, קשיים אמיתיים ולא אמיתיים שמפריעים לנו לנוע בחופשיות בדרך. כאשר אנו נתקלים בדפוסי בלבול ורדה ,כאשר אנו נוטים להסתגר במרחב מצומצם של המציאות ,כאשר אנו חווים תחושות של כעס, אשם, קנאה או ייאוש. המרשם המופלא הזה רלוונטי.
