על גלות, יציאה לחירות וחודש אייר

אדם בריא, כאשר הוא יונק בריאות מהמקום הנכון ודומה, שמהלך של חולי כמוהו מהלך של יציאה לגלות.

גלות אינה רק תזוזה מארץ מולדת לארץ זרה, אלא זהו מהלך של איבוד זהות, של איבוד של בית.

הרמח"ל ("מאמר הגאולה") מדבר על ארבע בחינות של גלות, אבל הוא מדבר בעיקר על השרשים הרוחניים שלה: "ארבעה קלקולים": ההעתקות, פיזור, שיעבוד, חיסול.

באדם נראה אלו כהתרחקות ממקומו הנכון, הֵחָלשוּת, כניעה לחולי, סכנת חיים.

כנגדם, מתבקשות "ארבע לשונות של גאולה": ("והוצאתי... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי..." – שמות ו', ו-ז) – גאולת האדם היא יציאתו לחירות.

שורש החולי לפיכך, נובע מחיסרון. מחלה, מלשון חלל - חלל שנוצר בגוףנפש האדם ובו מתפתחת מחלה.

חודש אייר, מגיע כהמשך ישיר למהלך ההחלמה שהחל בניסן. מקור השם הוא בבלי במילה "אארו". משמעות השם היא זיו, אור, על שם זיוה של השמש והוא בא להדגיש את האור המיוחד שישנו בעולם , את אור השכינה הקיים, אותו אור אשר מכוון את העם, את האדם אל מקומם הנכון.

אייר נחשב כחודש הרפואה ר"ת "אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ"

במהלך כל חודש אייר חלה ספירת העומר, 49 ימי מסע רוחני וגשמי של האדם לצמיחה הבראה והתחדשות בעשייה, קציר השעורים והחיטים, ביכורים. כל אלו משלימים את החלל, תומכים ומזינים את עצמיותו של האדם ומקרבים בריאותו.

באייר אשתקד התכנסנו לכבוד עשייה טובה ורפואה טובה.

עברה שנה, מזל טוב לנו :)