האחד
במערב, כאשר אדם עומד מול משבר, באופן כמעט אוטומטי, הוא מחפש את הגורם האחד לדבר, את האשם, את מי שאפשר לתבוע, את מי שגרם לו לזה.
במערב, כאשר אדם עומד למול שבר מחלה, פרידה, שכול, באופן כמעט אוטומטי, הוא מחפש את הפיתרון האחד שיציל אותו.
בפילוסופיה שבאה המזרח, האחד הוא השלם, הקיום הכולל, הדאו. כך גם בתפיסה האריסטוטאלית רמבמיסטית, האחד הוא האלוהים, הטוב העליון.
עולם צמחי המרפא, המתפתח בקצב מסחרר בחברה המערבית קאפיטליסטית, מתנהג בהתאם לתפיסה הרווחת בה כולנו מחכים ל'אחד' שיציל אותנו. וכך מידי כמה חודשים, אנו עדים לקמפיין אינטנסיבי לגבי סוגלותיו המופלאות והייחודיות של אותו מושיע בצורת מוצר צריכה חדש.
ברפואה שבאה מסין, האדם הינו יחידה שלמה, אשר חלקיה נמצאים בדיאלוג מורכב ומובנה ודורשים התייחסות מחד מערכתית ומאידך ספציפית למאפייני המצבים והחלקים השונים (ראה/י מאמרו של טל בלו, המרקחת לחיזוק המרכז / הרפואה הסינית במערב ).
כאשר עמד לנגד עינינו הצורך הקליני לפיתוח מרקחת שתעבוד סיסטמית, למצבים דלקתיים כרוניים, המאופיינים בתקיעות, חום מדומה עודף, תהליכי פינוי לקויים, אדמה חלשה וחולשה חיסונית, עלתה השאלה מה נכון?
מחד, תפיסת ה'אחד' המערבית המגובה במחקרים ומבטיחה הבטחות אין קץ, היתה, מטבע הדברים, מפתה. מאידך, ברפואה סינית עסקינן, מבוססת מחקר ותיעוד של אלפי שנים, על פילוסופיה של הקיום, של האדם כחלק מהאחד הזה ועל הדיאלוג שלו עם חלקי הקיום שסביבו ובתוכו.
ובכן, כשאנחנו מגיעים לצומת לב ומחשבה, מוטב לחזור לנקודת ההתחלה ממנה ניתן לראות לאן ביקשנו להגיע - להפיק את המירב מהידע המסורתי ובו בזמן לשמור על איכות וסטנדרט ע"פ פרמטרים מודרנים, מיטב התמציות ושילוב בין הצמחים המאפשר פעילות מערכתית והשפעה מיטבית על מצבים סיסטמיים.
